טחורים הם דליות נפוחות הממוקמות בתעלה האנאלית, המשתרעת מפי הטבעת, מסתיימת בפתח האנאלי ומרופדת על ידי שלוש רפידות אנאליות, שתיים בצד ימין ואחד בצד השמאלי של התעלה האנאלית.
רפידות אנאליות מלאות ורידים ועורקים המכוסים ברירית ומתפקדות ככריות גמישות החותמות את התעלה האנאלית.
כריות אלו נתמכות על ידי רצועות אנאליות המחוברות לדופן שרירי פי הטבעת. ברוב המקרים, כריות אלו נותרות במקומן, אך אם הרצועות האנאליות נחלשות, או שהוורידים האנאליים מתנפחים, הם עשויים להחליק אל התעלה האנאלית, ומתפתחים לטחורים.
הגורמים לטחורים
טחורים נוצרים כתוצאה ממספר גורמים, ונפוצים במידה שווה בקרב גברים ונשים. הם נוטים לעבור במשפחות, בשל רפיון תורשתי של הרצועות התומכות וכישלונן להחזיק את הרפידות האנאליות במקום. מצב זה גורם לכריות האנאליות להחליק לתעלה האנאלית. כשזה המקרה, הטחורים עשויים להתרחש מוקדם בחיים, בשנות העשרה המאוחרות.
הריון – בשל לחץ על ורידי האגן המופעל על ידי העובר שטרם נולד, ורידים אנאליים מופרדים וגורמים לצניחת הרחם ואף לפקקת.
הזדקנות – עם העלייה בגיל, אנשי עלולים לפתח טחורים בשל מתיחות ורפיון רקמות התמיכה האנאליות, ומצב זה מאפשר לטחורים לצנוח ולהחליק לתעלה האנאלית.
עצירות – עלולה לגרום לטחורים, היות והסובלים ממצב זה נאלצים להתאמץ כדי להעביר תנועת מעיים. מצב זה מפעיל לחץ על הכריות האנאליות, גורם להן להתנפח ומגביר את הסיכון להיווצרות טחורים.
טיפול בלייזר לטחורים
זוהי שיטה שאינה פולשנית לטיפול בטחורים, שאינה כואבת, עובדת היטב, וברוב המקרים נדרש טיפול אחד בלבד.
קרן לייזר נוצרת באמצעות העברת זרם חשמלי חזק דרך צינור אטום המכיל כמות גזים מסוימת. ניתן להשתמש בלייזר פחמן דו חמצני ובמקרה זה הגז בצינור הוא CO2. זרם חשמלי מפעיל פחמן דו חמצני עד שהוא מייצר קרן אור צרה של צבע.
הסיבה לשימוש בלייזר פחמן דו חמצני היא כי גזים שונים מייצרים השפעות טיפול עם מאפיינים משתנים. הלייזר משתמש בשתי הגדרות, קרן צרה לחיתוך וקרן זווית רחבה לאידוי.
במצב חיתוך, קרן האור חודרת לחלק קטן של הרקמה, ולכן אינה מזיקה לאזור המטופל. במצב אידוי, קרן הלייזר פשוט חודרת אל הטחורים, ומותירה צלקת זעירה יבשה. טחורים מטופלים עם לייזר טוב יותר בהשוואה לאפשרויות טיפול כירורגיות, והתוצאות משיגות השפעה מלאה יותר, עם פחות נזק לרקמות.
מהלך הטיפול בלייזר
הליך טיפול בלייזר מבוצע על בסיס אשפוז. המטופל מקבל חומר הרדמה לוורידים, כך שהוא רדום לאורך כל הטיפול ואינו חש פחד או כאב. מסיבה זו ניתן לטפל בבטחה באנשים הסובלים מטחורים, גם כשגורמי הסיכון מורכבים ביותר. המטופל שוכב על הגב, כך שנשימתו קלה.
חומר הרדמה מקומית מתמשכת מוזרק לאזור האנאלי, כך שכשהמטופל מתעורר, הוא אינו חש כאב. הטחורים הגדולים מוסרים באמצעות לייזר במצב חיתוך. פעימות הלייזר פועלות במהלך חיתוך הטחורים, כך שכמעט ולא קיים צורך בביצוע תפרים.
היות וקרן הלייזר כה קטנה, קיימת תצוגה מצוינת של הטחורים, וכתוצאה מכך אין סיכוי לפגיעה בשרירים השולטים בתנועות המעי, ומסיבה זו, המטופלים אינם מאבדים את יכולת השליטה שלהם בתנועת מעיים לאחר הטיפול בלייזר לטחורים.
לאחר הסרת הטחורים הגדולים בלייזר, ניתן לטפל באידוי טחורים קטנים יותר, והלייזר מועבר למצב אידוי. תהליך זה מייצר צלקת קטנה, אך הטיפול מבוצע ללא כאב והאזור נרפא במהירות.
לעתים, טחורים פנימיים וחיצוניים מופרדים באמצעות גשר של העור האנאלי. במקרה זה, המטפל מאדה את הטחורים הפנימיים עם קרן לייזר רחבת זווית, ומסיר את הטחורים החיצוניים עם קרן חיתוך. גישת טיפול זו מאפשרת גמישות רבה, אשר אינה זמינה עם גישת טיפול בכריתה כירורגית.
התאוששות מטיפול בלייזר
המטופל מתעורר במהירות, לאל בחילה או כאבי ראש, ותחושת רווחה. הוא אינו סובל מכאב, היות וההרדמה המקומית ארוכת הטווח ממשיכה להשפיע.
החולה שב לביתו עם מלווה, שכן בשל חומר ההרדמה, הוא אינו מסוגל לנהוג בעצמו. לפני היציאה מבית החולים הוא יכול לקבל תרופות מרשם להקלת כאב במידת הצורך. חוסר הנוחות ניתנת לשליטה היטב ברוב המקרים, באמצעות ישיבה במים חמים. כוס מלחי אפסו המוספים למים מרגיעה ביותר את האזור. מומלץ להשתמש במרככי צואה בתקופה שלאחר הטיפול בלייזר.
תנועת המעיים הראשונה עשויה להיות כואבת, ומומלץ להשתמש באמבטיית ישיבה, שהיא קערה קטנה אותה ניתן לרכוש בכל בית מרקחת, להתאמה על האסלה. ניתן להוסיף כפית מלחי אפסום למים, לנוחות פעולת המעיים.
תהליך הריפוי מהיר, ורוב המטופלים שבים לשגרה ויכולים לחזור לעבודה בתוך שלושה עד חמישה ימים, בהתאם לחומרת הטחורים. לא קיים צורך במפגש מעקב עם הרופא, אלא אם כן למטופל יש שאלות.
עוד בנושא:
